Charedim La`sviva

Environmental Organization Haredi society  in Israel

עמוד ראשי  |  כנסים - חרדים לסביבה  |  מן העיתונות  |  מאמר על איכות סביבה ויהדות  |  charedim lasviva in English  |  חדשות הארגון  |  הבצפר לומד גם סביבה  |  מושגים בסביבה  |  תרומות - donation  |  דרושים  |   גלרייה   |   צור קשר
חינוך סביבתי
מאמר על טו בשבט וסביבה
הקליניקה הירוקה
יום תחב"צ 2009
הכל על הפלסטיק
בריאות וסביבה
הקליניקה הירוקה
מדוע החרדים לא מתעניינים בסביבה ?
חדשות
השבוע בכנסת
מגוון החי
"בין הזמנים" במשנת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל
מיד ליעד - ולסביבה
אשדוד זכתה במענק לשיפור התחבורה
מבנים לשימור בפתח תקווה
בחירת גיבורי הסביבה
תכניות קיץ 2016
עמוד ראשי > מושגים בסביבה

מושגים
 
אפידמיולוגיה
אפידמיולוגיה היא מדע העוסק בחקר המחלות ברמת האוכלוסייה. מדע האפידמיולוגיה חוקר את תפוצתן ודרכי הפצתן של מחלות, ומנסה לפתח שיטות למניעתן - כל זאת ברמת האוכלוסייה ולא ברמה המולקולרית, התאית או הפיזיולוגית.

אפידמיולוגיה סביבתית
ענף מתודולוגי במחקר האפידמיולוגי המתמחה בחקר הקשר בין זיהום סביבתי או תנאי מחייה לבין מחלות כרוניות ולא-מדבקות.

ביואקומולציה (Bioaccumulation)
ביואקומולציה מתייחסת להצטברות ביולוגית, כלומר עליה לאורך זמן בריכוז של חומר (כגון קוטל חרקים או מתכת כבדה) באורגניזם. כתוצאה מכך הריכוז של החומר בתוך האורגניזם גדול מהריכוז בסביבתו. חומרים שמצטברים ביולוגית הם בדרך כלל מסיסים בשומן ולא ניתנים לפירוק על-ידי האורגניזם, או שקצב פירוקם איטי. לעיתים קרובות, כתוצאה מההצטברות הביולוגית, נצפית גם הגברה ביולוגית (biomagnification); כלומר, הצטברות הולכת וגוברת של חומרים לאורך שרשרת המזון, כאשר הריכוז הגבוה ביותר של החומרים נמצא בטורפי העל.

בריאות הציבור
תחום המשלב מחקר בסיסי ויישומי בצד חינוך, מדעי החברה, כלכלה וניהול, במטרה לקדם את בריאות האדם והקהילה ואת רווחתם. התחום כולל פעילויות שמטרתן צמצום הגורמים לעומס התחלואה בצד פעילויות המקדמות את בריאות הקהילה, ובכלל זה הערכה של בריאות הציבור וניטורה, קביעת מדיניות, רפואה מונעת, חינוך לבריאות וכדומה.

בריאות וסביבה
בריאות וסביבה הינו תחום העוסק בהיבטי תחלואה ובריאות האדם הקשורים בגורמים סביבתיים. תחום זה עוסק בצדדים התיאורטיים והמעשיים של הערכה ובקרה של גורמים סביבתיים העשויים להשפיע על הבריאות ובשאלה איך ניתן למנוע או להקטין את ההשפעות האלו. גורמים מרכזיים המהווים סיכונים בריאותיים סביבתיים כוללים: זיהום אוויר, שפכים תעשייתיים וביתיים, מוצרי צריכה, תנאי מחייה, תחבורה, סגנון חיים וקרינה מייננת ובלתי מייננת. השפעות בריאותיות החשודות או ידועות כבעלות אטיולוגיה סביבתית כוללות סרטן, מחלות לב-ריאה, אסתמה, אלרגיות ומחלות נוספות של דרכי הנשימה, נוירוטוקסיות ולקויות נוירולוגיות, מחלות קיבה ומעיים, מומים התפתחותיים ומולדים והרעלות אקוטיות.

הערכת חשיפה
הערכה כמותית או איכותית של חשיפה סביבתית המתייחסת לאינטנסיביות, לתדירות ולמשך המגע עם גורם כימי (או אחר), וכן למספר האנשים שנחשפו, לדרכי החשיפה (למשל באמצעות העור, הפה או דרכי הנשימה), לשיעור הצריכה או הספיגה של הכימיקל, לכמות הכימיקל אליה נחשפו האדם או האוכלוסייה והכמות שנספגה בגוף.

הערכת סיכונים (בבריאות וסביבה)
הערכת סיכונים מבוצעת כדי להעריך נזק או פגיעה אפשרית בבריאות או בסביבה שיגרמו כתוצאה מחשיפה לגורם סיכון סביבתי. זוהי מתודולוגיה המשלבת מידע ממקורות שונים אודות הסיכון במטרה לספק בסיס לקבלת החלטות ולרגולציה. תהליך הערכת סיכונים בריאותיים מורכב לרוב מזיהוי האיום (hazard identification), הערכת חשיפה (exposure assessment), הערכה של יחס מנה-תגובה (dose-response), ואפיון של הסיכון (risk characterization).

זיהום אוויר
מצב בו נוכחים באוויר חומרים טבעיים ולא טבעיים שאינם חלק ממרכיבי האוויר ואשר גורמים נזק לבני אדם, לבעלי-חיים ולצומח. חלקיקים, ובמיוחד חלקיקים עדינים, אוזון, תחמוצות חנקן (חד-תחמוצת החנקן, דו-תחמוצת החנקן) ופחמן חד-חמצני נמנים על מזהמי האוויר העיקריים. מזהמים אלו נפלטים לאוויר כתוצאה משילוב בין גורמים טבעיים וגורמים שהם מעשה ידי אדם (אנתרופוגניים). המקורות העיקריים לזיהום אנתרופוגני הם תחבורה, תחנות כוח לייצור חשמל ושריפה לא מושלמת של דלקים בתעשייה. האוויר מזדהם גם כתוצאה מסופות חול ואבק, התפרצות הרי געש ושריפות.
מזה חמישים שנה חוקרים יודעים כי קיימות השלכות על הבריאות שלנו כתוצאה מזיהום אוויר: מחלות נשימה (כגון אסתמה), מחלות לב וכלי דם, שינויים בתפקודי הריאות ואפילו מוות, נמנים על התוצאות של חשיפה לאוויר מזוהם. עוברים וילדים רגישים במיוחד לזיהום אוויר, משום שהם מצויים בתקופה של גדילה והתפתחות. עדויות מהשנים האחרונות מצביעות על השפעות בריאותיות נרחבות יותר ממה שחוקרים סברו בעבר. פחמימנים פולי-ארומטיים (PAHs) הנפלטים כתוצאה משריפה לא מושלמת של דלקים בתחבורה ובתעשייה מקושרים למשקל לידה נמוך, נזק לד.נ.א ושינויים כרומוזומלים, ראש קטן יותר בלידה, עיכובים בהתפתחות, בעיות ריכוז והתנהגות ו-IQ מופחת. כיום ישנן הוכחות מדעיות לכך שלזיהום אוויר משפיע לטווח ארוך על התפתחות הריאות של ילדים.

חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5)
חלקיקים הם תערובת של חלקיקים מוצקים וטיפונות (droplets) במצב צבירה נוזלי הנמצאים באוויר. הם מורכבים מחומצות (כגון חומצה חנקתית או גופרתית), כימיקלים אורגניים, מתכות וחלקיקי אדמה או אבק. גודלם של החלקיקים קשור להשפעתם הבריאותית, כאשר הבעייתיים במיוחד הם חלקיקים נשימים, כלומר, חלקיקים הקטנים מ-10 מיקרון. חלקיקים נשימים עדינים הם חלקיקים הקטנים מ-2.5 מיקרון. הם נוצרים משריפות יער ומשריפת דלקים בתעשייה (לדוגמא, בייצור אנרגיה) ובתחבורה (בעיקר מכלי רכב המונעים בדיזל). הגודל המיקרוסקופי של החלקיקים מאפשר להם לחדור עמוק לריאות. מחקרים קושרים חשיפה לחלקיקים למגוון בעיות כגון החרפה של בעיות נשימה ואסתמה וכן מוות בטרם עת של אנשים החולים במחלות לב או ריאה.

חשיפה סביבתית
מגע של גורם כימי או אחר עם העור או עם פתחים לגוף כגון הפה, הנחיריים ונקבים או פצעים בעור. החשיפה יכולה להיות קצרת מועד (חשיפה אקוטית) או ארוכת טווח (חשיפה כרונית).

טוקסיקולוגיה סביבתית
חקר ההשפעות השליליות של מזהמים סביבתיים באוויר, באבק, במשקעים (סדימנטים), בקרקע ובמים, ושל רעלנים טבעיים בסביבה, על אורגניזמים חיים ועל המערכת האקולוגית.

מחקר בין-תחומי
מחקר המשלב מידע, מושגים, מתודולוגיה, נתונים, כלים, הכשרה, פרספקטיבות ו/או תיאוריות משתיים או יותר דיסציפלינות או גופי ידע בתחומי מומחיות שונים, כדי לקדם את הידע או לפתור בעיות במקום בו דיסציפלינה יחידה או תחום מחקר יחיד אינם יכולים לספק את הפתרון הנדרש. מחקר בין-תחומי אינו חיבור בין שתי דיסציפלינות אלא שילוב וסינתזה של רעיונות ושיטות לכדי תחום חדש. זאת - בשונה ממחקר רב-תחומי, המערב דיסציפלינות שונות בהן החוקרים לרוב מתמקדים בתחום מחקרם בלבד.

ניהול סיכונים
תהליך בו נשקלות חלופות מדיניות ונבחרת רגולציה מתאימה על בסיס הערכת הסיכונים, תוך שילוב שיקולים חברתיים, כלכליים, פוליטיים ומוסריים. הערכת הסיכונים יוצרת תשומות עבור מקבל ההחלטות, אך אינה יכולה לתת מענה לשאלה: 'האם הסיכון מתקבל על הדעת?' ניהול סיכונים נותן מענה לשאלה זו ולשאלות נוספות כמו העלות של מניעת הסיכון או צמצומו אל מול התועלת הצפויה, האופן בו יש לקחת בחשבון אי-וודאות, אילו סיכונים עלולים להיווצר כתוצאה מרגולציה, ולאילו סיכונים יש לתת קדימות. ישנה הכרה גוברת בצורך להתייחס לתפיסת סיכון (risk perception) ולתקשורת סיכונים עם הציבור כחלק בלתי נפרד מניהול סיכונים.

סיכון בריאותי סביבתי
סיכון מוגדר על ידי הסיכוי שחשיפה לחומר מסוים יגרום לנזק בריאותי בתנאים מסוימים. סיכון הוא שילוב של שני גורמים: הסיכוי לנזק ותוצאת הנזק, ומבוטא בצורה של הסתברות כמותית: לדוגמא, מספר מקרי התמותה מסרטן לתקופה מסוימת באוכלוסייה בגודל מסוים.

סף (Threshold)
ריכוז (או מנה) (dose) של מזהם אשר מתחתיו לא ניתן לזהות השפעה שלילית על הבריאות. ערכים שנהוג להשתמש בהם במקרים אלו הם 'הרמה שמתחתיה לא ניתן לזהות השפעה שלילית' (NOAEL) ו-'הרמה המינימלית שגורמת להשפעה שלילית' (LOAEL). לגבי השפעות מסרטנות של חומרים רעילים ההנחה הרווחת היא שבאופן תיאורטי כל ריכוז של חומר עלול לגרום בעתיד להתפתחות מחלה ממארת ולכן אין במקרה זה סף חשיפה (‘non-threshold’).
למידע נוסף: http://www.inchem.org/documents/ehc/ehc/ehc210.htm#SubSectionNumber:4.3.1

עקרון ההיזהרות (the Precautionary Principle)
עקרון מדיניות המצדיק פעולה מקדימה למניעת איומים חמורים או בלתי הפיכים לבריאות האדם או לסביבה, גם במצב של אי ודאות מדעית (scientific uncertainty) באשר לאופיים של איומים אלו או באשר להיתכנות שלהם (לדוגמא בשל העדר ידע על הקשר בין מזהם סביבתי לעלייה בתחלואה). לעקרון אין הגדרה אחידה המקובלת על הכל והוא פתוח לפרשנויות שונות. כך לדוגמא, הפרשנות הגרמנית של העקרון מתמקדת בצמצום סיכונים תוך הסתמכות על הטכנולוגיה הטובה ביותר הזמינה, הפרשנות הרשמית של הקהילה האירופאית רואה בעקרון כלי לניהול סיכונים המשמש כל עוד אין למדענים תשובות מספקות, ואילו פרשנות רדיקלית מכירה בבורות (ignorance) שלנו לנוכח מורכבתם של סיכונים בריאותיים-סביבתיים ומקדמת שינויים בייצור ובצריכה בכדי למנוע את יצירתן (למשל באמצעות 'יצור נקי').

צדק סביבתי
הגנה שווה מאיומים בריאותיים וסביבתיים ליחידים, קבוצות או קהילות, ללא הבדל גזע, לאום או מצב כלכלי. צדק סביבתי מתייחס לקביעת חוקים, תקנות ומדיניות סביבתית, ליישומם ולאכיפתם. צדק סביבתי בא למנוע מצב בו קבוצה מסוימת בחברה נושאת בחלק בלתי פרופורציונאלי של נזקי זיהום, סיכונים בריאותיים-סביבתיים וכדומה, כתוצאה מחוסר עוצמה כלכלית או פוליטית.

קשר סיבתי
ניתן לזהות קשר סיבתי בין גורם סיכון למחלה כאשר החשיפה לגורם מביאה לעליה בשכיחות המחלה, ושינוי בתדירות או איכות החשיפה לגורם מביאה לשינוי בהיארעות המחלה. קביעת קשר סיבתי נעשית לרוב ראשית ע"י מציאת קשר סטטיסטי בין הגורם למחלה להיארעות שלה אך קשר סטטיסטי בלבד אינו מצביע על קשר סיבתי. קביעת קשר סיבתי תלויה בקביעה איכותית של מכלול מדדים שתוארו לראשונה ב 1865 ע"י Bradford Hill ונקראות עד היום Hill's Criteria of Causation. מדדים אלו כוללים את חוזק הקשר הסטטיסטי שנמצא, היכולת לזהות קשר מנה-תגובה, מציאת קשר במחקרים רבים באופן עקבי, הגיון ביולוגי של הקשר הסטטיסטי הנצפה ועוד. יש קושי לזהות קשר סיבתי במחקר אפידמיולוגי, שכן במקרים רבים למחלות יש יותר מגורם סיכון אחד, גורם סיכון אחד יכול לגרום למחלות שונות, ולא פעם המחלה נגרמת כתוצאה משילוב של גורמים.

תוכנית פעולה לאומית בבריאות וסביבה (National Environmental Health Action Plans)
תוכניות פעולה לאומיות בבריאות וסביבה הם מסמכים ממשלתיים המתייחסים לבעיות של בריאות וסביבה באופן מקיף, הוליסטי ובין-סקטוריאלי. תוכניות פעולה מתייחסות לרוב לניהול של בריאות וסביבה (מערכות מידע, שירותי בריאות, מידע לציבור ושיתוף הציבור, חינוך, מחקר, כלים כלכליים וכו'), איומים בריאותיים ממקורות סביבתיים (אויר, מי שתייה ורחצה, רעש, קרינה, בטיחות מזון, דיור, מקום עבודה וכו') וסקטורים כלכליים רלוונטיים (תעשיה, חקלאות, תחבורה, אנרגיה וכו').
למידע נוסף: http://www.euro.who.int/envhealthpolicy/plans/20020807_1

תסקיר השפעה על הבריאות (Health Impact Assessment)
שילוב של תהליכים, מתודות וכלים, המשמשים לבחינת ההשפעות הבריאותיות של החלטות מדיניות, תכניות ממשלתיות, ופרויקטים של יזמים, וכן האופן בו ההשפעות הללו מתחלקות בתוך האוכלוסייה. תסקיר השפעה על הבריאות יכול לכלול המלצות על דרכים להגביר השלכות בריאותיות חיוביות ולצמצם השלכות שליליות. יתרון מרכזי של התסקיר הוא הבאת סוגיות של בריאות הציבור לידיעתם של מקבלי החלטות בתחומים שאינם עוסקים באופן מסורתי בבריאות כגון תחבורה או שימושי קרקע.
למידע נוסף: http://www.who.int/hia/en

תקן סביבתי
תקן סביבתי הוא אמת מידה (שניתנת על-פי רוב לכימות) אשר לפיה ניתן להעריך את איכות הסביבה. התקן מתייחס לתהליכים תעשייתיים, מזהמים, מתקנים שונים, מוצרים, כלי רכב ועוד. אימוץ התקן על-ידי גוף שהוסמך לכך על-פי חוק נותן לו מעמד רשמי מחייב. אולם, תקן יכול להיות גם חלק מרשימת הנחיות מומלצות או קוד מקצועי וולונטרי, שהלגיטימציה שלו נגזרת ממקור אחר, כגון הסמכות המדעית או כוח השוק של קובעי התקן. תקן סביבתי נקבע בדרך כלל על סמך הערכת סיכונים בצד שיקולים כלכליים, זמינות טכנולוגיה, מקדמי ביטחון ועוד.
 

 
Built for free by webix.biz
פתח את רשימת הגולשים המחוברים
משתמשים מחוברים: ()